ביטוח סיעוד

 

מי נחשב חולה סיעודי, ומהו מצב סיעודי ?

החולה הסיעודי מתקשה לטפל בעצמו, ולבצע פעולות יומיומיות, שבזמן תפקוד מלא אינן זוכות להתייחסות. כאשר לא ניתן לבצע פעולות אלה באופן עצמאי, עשוי להפוך החולה לנטל כלכלי על בני משפחתו, שייאלצו לטפל בו בבית או במוסד.

ביטוח סיעודי מאפשר למשפחה לדעת כי במקרה הצורך ניתן יהיה להיעזר באנשי מקצוע ראויים לצורך הטיפול, ולעמוד בנטל הכספי הכרוך בכך.

הביטוח מכסה את עלויות הטיפול החיוניות לחולה, מאפשר לו איכות חיים למרות המגבלות ובעיקר את הזכות לחיות בכבוד.

 

כיצד מגדירים מצב סיעודי  ?

מצב בריאותי ותפקודי ירוד בשל מחלה או ליקוי בריאותי, תאונה 

או פציעה, שבגללם לא יוכל המטופל לבצע בכוחות עצמו (חמישים אחוז מהנדרש לפחות), של פעולה יומיומית.

הפעולות היומיומיות הנכללות תחת ההגדרה מכונות ADL 

בשפה המקצועית : Activities of Daily Living ובתרגום לעברית : פעולות חיים יומיומיות.

 

אילו פעולות נכללות ברשימת ה ADL ?

הפעולות שנבחנות על מנת לקבוע האם אדם מצוי במצב סיעודי, נבדקות במסגרת מבחן הערכת תלות. כלומר בחינת תלותו של המטופל בסיוע של אדם אחר.

1. לקום ולשכב - יכולת המטופל לעבור באופן עצמאי ממצב שכיבה לישיבה בעת קימה ממיטה, והיכולת לקום מכיסא או מכיסא גלגלים.  

2. להתלבש ולהתפשט - יכולת המטופל להתלבש או להתפשט, ממגוון פריטי לבוש, כמו גם יכולתו להרכיב עזרים או איברים תותבים    בכוחות עצמו. 

3. להתרחץ – יכולת המטופל להתרחץ בעצמו באמבטיה או מקלחת, כולל פעולת הרחצה עצמה, וכן כניסה ויציאה   מהאמבטיה/מקלחת         

4. לאכול ולשתות – יכולת המטופל להזין את עצמו באופן עצמאי, לאכול ולשתות כאשר מוגשים לו שתייה ומזון.

5. שליטה בסוגרים - יכולת לשלוט באופן עצמאי על פעולת כליות ומעיים. 

 (הזדקקות לסטומה או קטטר, וכן צורך בחיתולים וסופגים נחשב כאי שליטה על סוגרים).

6. ניידות – יכולת המטופל לנוע באופן עצמאי ממקום למקום, ללא עזרה מסביבתו. בתוך כך, שימוש באביזרים מסייעים לתנועה כמו  קביים, מקל, הליכון, ומוצרים אלקטרוניים ומכניים שונים, אינה נחשבת פגיעה ביכולת עצמאית להתנייד. בשונה מכך, ריתוק למיטה או  לכיסא גלגלים, מבלי יכולת להזיזו באופן עצמאי נחשב למגבלת ניידות.

או לחילופין:

מצבים הנובעים ממגבלה מנטלית ודורשים טיפול סיעודי : תשישות נפש. 

תשישות נפש היא מצב המוגדר על ידי רופא מומחה, כפגיעה בפעילות קוגניטיבית ואינטלקטואלית, בשל מחלות כמו אלצהיימר ומצבים דומים. 

אלה יכולים להוביל לליקוי בשיפוט, ירידה בזיכרון לטווח ארוך והקצר, ולבסוף דיסאוריינטציה - היעדר התמצאות במקום ובזמן עד כדי סיכון החולה והסובבים אותו.

מן הסתם, מצב קוגניטיבי כזה מחייב השגחה רצופה ברוב שעות היממה.